משרד עורך דין מומחה בתביעות נזקי גוף רשלנות רפואית וביטוח לאומי

הילדים שלכם מבוטחים 24 שעות ביממה אבל רוב ההורים לא יודעים על כך.

עו"ד ד"ר רמדאן אבו עקלין חושף את כל מה שצריך לדעת על הזכויות שלכם ושל ילדיכם – תתפלאו לדעת כמה הזדמנויות לתבוע היו לכם ולא מימשתם, רק בגלל חוסר מודעות.

להמשך קריאה...

קצבת נכות כללית היא זכות סוציאלית מרכזית המוענקת על-ידי המוסד לביטוח לאומי לאנשים שיכולת השתכרותם נפגעה עקב ליקוי רפואי, גופני או נפשי. מטרת הקצבה היא להבטיח קיום בסיסי ולסייע בהתמודדות עם הפגיעה בכושר העבודה.

הזכאות לקצבה נקבעת בשני שלבים עיקריים: קביעת אחוזי נכות רפואית על-ידי ועדה רפואית, ולאחר מכן קביעת דרגת אי-כושר, הבוחנת את השפעת הליקויים על היכולת להשתלב בעבודה. שילוב נכון של תשתית רפואית וטיעון משפטי הוא גורם מכריע בהצלחת ההליך.

הליך התביעה מול המוסד לביטוח לאומי מורכב, טכני ולעיתים אף מתיש. ניסיון רב מלמד כי ליווי של עורך דין מומחה בתחום הנכות הכללית מומלץ ואף חיוני, כבר משלב הגשת התביעה, דרך ההכנה לוועדות הרפואיות ועד לניהול עררים וערעורים במידת הצורך. טעויות בשלב הראשוני עלולות לפגוע בסיכויי ההכרה ולגרור עיכובים ממושכים.

משרדנו מתמחה באופן ייעודי בטיפול בתביעות נכות כללית, ומעניק ליווי משפטי מקיף, אישי ומדויק, תוך עבודה משולבת עם הגורמים הרפואיים הרלוונטיים. הניסיון וההתמקצעות בתחום זה מאפשרים למצות את מלוא הזכויות של המבוטחים ולשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.

חשוב לדעת: גם מי שעובד או שב לכושר עבודה חלקי, עשוי להיות זכאי לקצבה מלאה או חלקית. מימוש זכויות נכון מתחיל בליווי מקצועי – ונכון לעשות זאת כבר מהצעד הראשון.

תאונות דרכים הן אירועים טראומטיים שמשפיעים על אלפי משפחות בישראל מדי שנה‏.‏ כעורך דין המתמחה בתחום זה‏,‏ אני רואה מקרוב את הבלבול וחוסר הוודאות שחווים נפגעי תאונות דרכים ומשפחותיהם‏.‏ מטרת כתבה זו היא להסביר את זכויותיכם ולספק מידע חיוני שיעזור לכם לנווט במערכת המשפטית‏.‏

מהי תאונת דרכים מבחינה משפטית‏?‏
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר "תאונת דרכים" כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"‏.‏ ההגדרה כוללת גם מקרים מיוחדים כמו התפוצצות או התלקחות של הרכב‏,‏ פגיעה ברכב שחנה במקום אסור‏,‏ או ניצול הכוח המיכני של הרכב.

דוגמאות מהפסיקה
בפסיקה האחרונה ראינו מקרים מעניינים‏:‏ בית המשפט העליון קבע כי משאית קידוח היא רכב דו-תכליתי‏,‏ וכי התאונה התרחשה עקב ניצול הכוח המיכני של המשאית‏,‏ אף שמנוע המשאית היה כבוי בעת התאונה‏.‏ לעומת זאת‏,‏ במקרה של התפוצצות מטען חבלה ברכב‏,‏ בית המשפט קבע כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים.

הקשר הסיבתי - יסוד מכריע וקריטי משפטית
אחד האתגרים המרכזיים בתביעות תאונות דרכים הוא הוכחת הקשר הסיבתי‏.‏ הקשר הסיבתי מתחלק לשני רכיבים‏:‏ הקשר הסיבתי העובדתי‏,‏ שנבחן באמצעות מבחן ה"סיבה בלעדיה אין"‏,‏ והקשר הסיבתי המשפטי‏,‏ שבמסגרתו יש להראות כי שיקולים כלליים שבמדיניות שיפוטית תומכים בהשתת אחריות‏.‏

במקרה מעניין‏,‏ בית המשפט קבע כי התאונה היוותה גורם משפיע לחלק מנכותו הנפשית של הנפגע בשיעור של 15%‏,‏ אולם לא נמצא קשר סיבתי בין התאונה לבין מחלת הסכרת שהתפרצה תשע שנים לאחר התאונה.

זכויות הנפגע ומגבלות החוק
זכויות בסיסיות
החוק מעניק לנפגע זכות לפיצוי על נזק גוף‏,‏ כולל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות‏,‏ אך מגביל את הפיצוי להכנסה שלא תעלה על שילוש השכר הממוצע במשק‏.‏‏

מי לא זכאי לפיצויים‏?‏
החוק קובע מגבלות ברורות‏:‏ לא יהיו זכאים לפיצויים מי שגרם לתאונה במתכוון‏,‏ מי שנהג ברכב ללא רשיון או ללא ביטוח‏,‏ ומי שהרכב שימש לו לביצוע פשע.

חישוב הפיצויים - מה מגיע לכם‏?‏
פיצוי בגין נזק לא ממוני ‏(‏כאב וסבל‏)‏
הפיצוי מחושב לפי נוסחה קבועה‏:‏ אחוז אחד מהסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות לצמיתות שנגרמה כתוצאה מהתאונה‏.‏ לנפגעים מעל גיל 30‏,‏ הפיצוי מופחת באחוז אחד לכל שנה מעל גיל 30‏.

דוגמאות מהשטח
בפסקי דין אחרונים ראינו מגוון רחב של פיצויים‏:‏
1‏.‏ נפגע עם 5% נכות קיבל 80,000 ₪ כולל כאב וסבל‏,‏ גריעה מכושר השתכרות‏,‏ עזרת הזולת והוצאות רפואיות
2‏.‏ נפגע עם 18% נכות קיבל 391‏,‏500 ₪
3‏.‏ נפגע קשה קיבל 327‏,‏300 ₪‏.

חלוקת האחריות בין המבטחים
החוק קובע מנגנון חלוקת נטל הפיצויים‏:‏ במקרה של תאונה בין רכב כבד לרכב קל‏,‏ מבטחי הרכב הכבד ישלמו 50% מהפיצויים‏.‏ כך גם במקרה של תאונה בין אופנוע לרכב אחר.

​

עצות מעשיות לנפגעי תאונות דרכים
1‏.‏ תיעוד מיידי‏:‏ צלמו את זירת התאונה‏,‏ רכשו עדויות ושמרו על כל המסמכים הרפואיים
2‏.‏ טיפול רפואי מיידי‏:‏ אל תזלזלו בפציעות לכאורה קלות - לעיתים הן מתגלות כחמורות יותר
3‏.‏ יעוץ משפטי מוקדם‏:‏ פנו לעורך דין מתמחה בהקדם האפשרי
4‏.‏ שמירה על זכויות‏:‏ אל תחתמו על מסמכים מחברות הביטוח ללא יעוץ משפטי.

​

סיכום
תאונות דרכים הן אירועים מורכבים הדורשים הבנה משפטית מעמיקה‏.‏ החוק הישראלי מעניק הגנה נרחבת לנפגעי תאונות דרכים‏,‏ אך חשוב לדעת את זכויותיכם ולפעול בהתאם‏.‏ זכרו - כל מקרה הוא ייחודי‏,‏ והפיצוי תלוי בנסיבות הספציפיות של התאונה ובחומרת הפגיעה‏.‏

במקרה של תאונת דרכים‏,‏ אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי מקצועי‏.‏ זכויותיכם חשובות‏,‏ והבנתן המשפטיות והרפואיות נכונה יכולה לעשות את ההבדל בין פיצוי הולם לבין אכזבה כואבת‏.‏
 

רוב האנשים בטוחים שזה לא יקרה להם, שהם תמיד יהיו בשליטה ושההחלטות החשובות - רפואיות, כלכליות, משפחתיות, יישארו בידיים שלהם. אבל החיים, כידוע, לא תמיד שואלים.

להמשך קריאה...

נכות מעבודה היא זכות המוענקת לעובד שנפגע במהלך עבודתו או עקב עבודתו, ואשר נותרה לו נכות רפואית כתוצאה מהפגיעה. מדובר בזכות מהותית המעוגנת בחוק הביטוח הלאומי, שמטרתה לפצות את הנפגע על הפגיעה בכושר התפקוד וההשתכרות.

לאחר ההכרה בפגיעה כ"תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע", מוזמן המבוטח לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר קובעת את אחוזי הנכות הרפואית. קביעה זו משליכה ישירות על היקף הזכאות – קצבה חודשית או מענק חד-פעמי, ולעיתים גם על זכויות נלוות כגון שיקום מקצועי והטבות נוספות.

ההליך מול המוסד לביטוח לאומי מורכב וטעון הוכחה רפואית ומשפטית. קביעות הוועדה אינן סופיות תמיד, וניתן להגיש ערר ואף ערעור לבית הדין לעבודה. ניסיון מקצועי מלמד כי ליווי של עורך דין מומחה בתחום נכות מעבודה הוא גורם מכריע, החל משלב ההכרה בפגיעה ועד למיצוי מלוא הזכויות.

משרדנו מתמחה בטיפול בתביעות נכות מעבודה, לרבות תאונות עבודה, מחלות מקצוע ופגיעות לפי הלכת המיקרוטראומה. המשרד מעניק ליווי אישי, יסודי ומקצועי, במטרה להבטיח שהפגיעה תוכר במלואה ושהמבוטח יקבל את הזכויות המגיעות לו על פי דין.

חשוב לדעת: גם פגיעה שנראית בתחילה כקלה עלולה להותיר נכות משמעותית בהמשך. פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי מקצועי עשויה לעשות את ההבדל בין דחיית התביעה לבין מיצוי מלא של הזכויות.

תביעות רשלנות רפואית הן מהמורכבות והרגישות ביותר במערכת המשפט הישראלית. מדריך זה נועד לספק לכם הבנה בסיסית של זכויותיכם, התהליכים המשפטיים והאתגרים הכרוכים בתביעות מסוג זה.

 

המסגרת המשפטית הבסיסית:

יסודות עוולת הרשלנות הרפואית

תביעת רשלנות רפואית מבוססת על שלושה יסודות מצטברים שחייבים להתקיים:

1. חובת זהירות: קיימת חובת זהירות מושגית המוטלת על כל רופא כלפי מטופל שלו. עם זאת, אין ללמוד מכך בהכרח כי קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפיו, ויש לבדוק האם הרופא היה חייב לצפות את קיומו של הסיכון למטופל הספציפי. הקביעה לעניין דבר קיומה של חובת הזהירות הקונקרטית של רופא למטופל תשתנה בהתאם לנסיבות המקרה.

2. התרשלות: על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות.

3. קשר סיבתי: יש להצביע על קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין ההתרשלות לבין הנזק.

 

חובת האבחון והטיפול

במסגרת תפקידיו של רופא המטפל בחוליו מוטלת עליו החובה לאבחן, במסגרת נתוניו של כל מקרה, את האבחנה הרפואית הנכונה ביחס לחולה בו הוא נדרש לטפל; עליו להחליט על הטיפול הנדרש; ועליו להשגיח כי טיפול כזה אכן יינתן לחולה. במסגרת חובת האיבחון של המחלה, אין רופא יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות לפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתן. חלק מכישוריו של רופא סביר הם לדעת לשאול לחקור ולברר בדבר קיומן או אי-קיומן של תופעות מסוימות. לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצבו של חולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת, לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפולו ואחר קורותיו, על-מנת לאמת או לשלול מימצאים מסוימים, מימצאים שיש בהם כדי לסייע לאיבחון נכון.

​

דוקטרינת ההסכמה מדעת

המסגרת החוקית

סעיף 13 לחוק זכויות החולה קובע: "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה. לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע"

 

חובת הגילוי

גיבשה הפסיקה, בהתאם לסעיף 13 לחוק זכויות החולה, את מבחן ציפייתו הסבירה של החולה לקבלת מידע אשר יאפשר לו ליתן הסכמה מדעת לטיפול. על הרופא לא חלה חובה ליידע את המטופל על כל סיכון ועל בדיקה אפשרית קיימת, ומובן כי אין הוא נדרש להציף את המטופל במידע שאינו רלוונטי אליו או שאינו בר מימוש. עם זאת, על הרופא להציג בפני מטופליו את כל המידע הסביר, כולל בדיקות אפשריות נוספות אשר מטופל סביר ירצה לדעת אודותן

 

מבחן "החולה הסביר"

סטנדרט הגילוי והיקפו ייקבע בהתאם למידע שהחולה הסביר נזקק לו או מייחס לו חשיבות בהחלטתו לגבי הטיפול המוצע. המבחן שאומץ בפסיקה הישראלית לקביעת סטנדרט הגילוי והיקפו הוא מבחן החולה הסביר, תוך איזון ממקרה למקרה בין צרכיו וציפיותיו של המטופל לבין מניעת הרתעת יתר של הרופאים והבטחת העבודה הרפואית השוטפת

 

סוגי עילות התביעה

1. רשלנות בטיפול הרפואי

אם הוכחה רשלנות בטיפול עצמו, אין מקום להיזקק לדוקטרינת ההסכמה מדעת (וממילא אף לא לפסיקת פיצוי בגין ראש נזק של פגיעה באוטונומיה), מאחר וברור שהתנהגות רשלנית זו נעשית בנסיבות של היעדר הסכמה מדעת. כאשר לא הוכחה התנהגות רשלנית בנוגע לעצם הטיפול הרפואי, נידרש לדוקטרינת ההסכמה מדעת

 

2. היעדר הסכמה מדעת

אם ניתן למטופל טיפול רפואי בהיעדר הסכמה מדעת והטיפול כשל (לא בשל טיפול רפואי רשלני), והוכח כי לו היה המטופל מקבל הסבר הוא היה נמנע מקבלת הטיפול, הרי שמתקיים הקשר הסיבתי בין ההתנהגות העוולתית (הפרת חובת הגילוי ואי-מתן הסבר, שהינה התרשלות) לבין הנזק, דהיינו - הוכחה עוולת הרשלנות. מכאן נובע כי נדרשים שלושה תנאים מצטברים לפיצוי בגין היעדר הסכמה מדעת: (1) היעדר התרשלות בעצם הטיפול הרפואי; (2) הפרת חובת הגילוי; (3) קשר סיבתי בין הפרת החובה והנזק.

 

3. פגיעה באוטונומיה

כאשר לא נמסר למטופל כל המידע הדרוש לפני הטיפול הרפואי, מחדל זה כשלעצמו עשוי להוות עילה להכרה בראש נזק של פגיעה באוטונומיה, ללא קשר לשאלת הנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול וללא צורך בהוכחת קשר סיבתי בין העדר ההסכמה לטיפול ובין הנזק. הזכות לפיצוי נובעת מכך שביצוע פעולה רפואית בגופו של אדם בהעדר הסכמתה מודעת, הינה בבחינת פגיעה בכבודו ובזכותו לאוטונומיה. עצם הטיפול הרפואי, ללא הסכמה מדעת הוא התרשלות המזכה בפיצוי

 

חובת ניהול רשומות רפואיות

החובה החוקית

סעיף 17 לחוק זכויות החולה קובע: מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול; ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית. המטפל, ובמוסד רפואי - מנהל המוסד, אחראים לניהול השוטף והעדכני של הרשומה הרפואית ולשמירתה בהתאם לכל דין.

 

השלכות על נטל ההוכחה

לצד זאת, המשמעות המשפטית של אי-עמידה בהוראת החוק, במישור הנזיקי, יכולה להיות העברת נטל ההוכחה, וכך על רקע חוסר השוויון המובנה שבין רופא למטופל, כאשר זה האחרון פעמים רבות אינו מודע לפרטי הטיפול המוענק לו, למשמעותו הכוללת ולסיכונים שהוא טומן בחובו; וכך גם אישה בחדר לידה, כבענייננו. העברת הנטל היא אפוא מכשיר משפטי להתמודדות עם פערי המידע שבין מטופל לבין רופאו, המהווה "תרופה ראייתית" לחוסר היכולת של ניזוק להוכיח את טענותיו, בהיעדר רישום.

 

דוגמאות מהפסיקה:

מקרה של עיכוב באבחון

מסקנתו של בית המשפט הייתה כי די ברשומות הרפואיות החלקיות הקיימות, בעדויות שנשמעו ובחוות הדעת שהוגשו, כדי לקבוע כי היו בפני הרופאים מספיק אינדיקציות שיצדיקו את שליחת המשיב לבדיקות במועד מוקדם מהמועד שבו נשלח. משהגיע למסקנה זו, קבע בית המשפט כי רופאי המשפחה של המערערת חבו חובת זהירות כלפי המשיב כמטופל והפרו אותה באי שליחתו לבדיקות חרף תלונותיו, במועד מוקדם יותר.

 

מקרה של הפרת חובת הגילוי

בית המשפט קבע כי המשיבים הפרו את חובת הגילוי כלפי האם, שכן הם לא הודיעו לה על האפשרות לבצע את הלידה בניתוח קיסרי, חרף העובדה שקיימת דעה רפואית שאינה זניחה התומכת בכך. בית המשפט דחה את טענת המשיבים כי אין חובה ליידע את המטופל על כל אפשרות טיפולית, וקבע כי על הרופא להציג בפני המטופל את כל המידע הסביר, כולל אפשרויות נוספות אשר מטופל סביר היה רוצה לדעת עליהן.

 

עצות מעשיות לנפגעי רשלנות רפואית

1. תיעוד מיידי

שמרו על כל המסמכים הרפואיים

תעדו את רצף האירועים בזמן אמת

צלמו פציעות או נזקים גלויים

2. קבלת חוות דעת רפואית

פנו לרופא מומחה לקבלת חוות דעת שנייה

בקשו העתק מלא של הרשומה הרפואית

3. יעוץ משפטי מוקדם

פנו לעורך דין מתמחה בהקדם האפשרי

זכרו כי יש מגבלות זמן להגשת תביעה

4. שמירה על זכויות

אל תחתמו על מסמכים מחברות הביטוח ללא יעוץ

תעדו את כל ההשפעות על איכות החיים

 

סיכום

תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ודורשות הוכחה מקצועית של התרשלות, נזק וקשר סיבתי. המערכת המשפטית הישראלית מכירה בזכויות המטופלים לטיפול ראוי ולהסכמה מדעת, אך הוכחת הפרת זכויות אלו מחייבת ייצוג משפטי מקצועי ותיעוד קפדני.

 

זכרו - כל מקרה הוא ייחודי, והצלחת התביעה תלויה בנסיבות הספציפיות ובאיכות הראיות. חשוב לפעול במהירות ובמקצועיות כדי לשמור על זכויותיכם.